אני מבין לגמרי את הספקנות. רבים מאיתנו תקועים בלופ האינסופי של “להרוויח-להוציא” ומרגישים שאין דרך לצאת ממנו.
התשובה היא: בהחלט אפשרי, גם אם אתה לא מיליונר, אבל זה תלוי בשני גורמים מרכזיים:
ראשית, זה תלוי במצב הנוכחי שלך – איפה אתה נמצא עכשיו, אילו נכסים כבר צברת, ומה רמת ההכנסה שלך.
שנית, וזה אולי הגורם החשוב יותר – זה תלוי בנכונות שלך לשנות את האופן שבו אתה מסתכל על הכסף והנכסים שלך: מ”זכוכית מגדלת” ל”משקפת” – מראייה מצומצמת של ניהול לראייה רחבה של הכפלה.
לא מדובר בנוסחת קסם או בהבטחות שווא. מדובר בתהליך מובנה שעוזר לך לייצר מקורות הכנסה נוספים שלא תלויים רק במשכורת החודשית.
לדוגמה, אחד הלקוחות שלי, מנהל בכיר בן 45, הצליח להפוך נכסים קיימים שעבדו “בחצי כוח” למנועי צמיחה שמייצרים לו היום הכנסה נוספת של 12,000 ש”ח בחודש. זה שינה לחלוטין את התמונה הכלכלית שלו ואת החופש שלו לבחור.
בפגישה שלנו נוכל לבחון את המצב הספציפי שלך ולהעריך באופן מציאותי מה אפשרי עבורך.
שאלה מצוינת. אני מאמין שהרקע והניסיון של מי שמלווה אותך בדרך הכלכלית הם קריטיים להצלחה.
אני עידן שור, ובמשך 18 השנים האחרונות עסקתי בניהול השקעות ותכנון פיננסי ברמה הגבוהה ביותר:
אבל מה שבאמת מייחד אותי הוא שאני עברתי בעצמי את התהליך הזה. לא נולדתי עם כפית כסף בפה, וכל מה שבניתי – בניתי בעצמי, צעד אחר צעד. אני יודע בדיוק מה עובד ומה לא, ואיפה הקשיים והמכשולים שצריך לעבור בדרך.
אני לא מאמין ב”פתרונות קסם” ולא מוכר חלומות. אני מאמין בעבודה מסודרת, בתכנון מקצועי, ובליווי אישי שמותאם לצרכים ולאופי הספציפיים של כל אדם.
זו אולי אחת השאלות הנפוצות ביותר, ואני מבין למה היא מטרידה כל כך.
התשובה: לא, אתה לא חייב להיות עשיר כדי להתחיל. אבל אתה כן צריך:
רוב האנשים שאני עובד איתם התחילו במצב דומה לשלך. הם לא היו עשירים, אבל היה להם את הבסיס שממנו אפשר להתחיל לבנות.
לדוגמה, דנה וגיל, זוג בשנות ה-40 לחייהם, התחילו עם משכורת משותפת של 35,000 ש”ח נטו והצליחו תוך שנתיים לבנות מערכת שמייצרת להם הכנסה נוספת של 8,000 ש”ח בחודש. ההתחלה הייתה צנועה – הפרשה של 2,500 ש”ח בחודש להשקעות, והמפתח היה בדיוק באיך הפעילו את הכסף הזה.
בפגישה שלנו נוכל לבדוק איפה אתה נמצא היום ולתכנן את הצעדים הראשונים שמתאימים למצב שלך.
זהו חשש טבעי ומובן לחלוטין. אף אחד לא רוצה לסכן את הכסף שעבד קשה כדי להרוויח.
אבל חשוב להבין שיש סוגים שונים של סיכון:
האמת היא שהסיכון הגדול ביותר הוא דווקא סיכון האי-פעולה. במציאות הכלכלית של היום, להישאר רק עם משכורת אחת ולהשאיר את הכסף רק בפיקדון או בחיסכון הוא הסיכון האמיתי.
ב”מודל המשקפת” אנחנו עובדים עם סיכון מחושב בלבד. זה אומר:
יתרה מכך, השיטה שלי מבוססת על “חיפוש הזדמנויות”, ולא על “לקיחת סיכונים”. אנחנו מחפשים את הדרכים לנצל בצורה חכמה את מה שכבר יש לך, ולא דוחפים אותך לסיכונים מיותרים.
אני מבין את השאלה הזו לחלוטין. רבים מגיעים אליי עם צוות מקצועי כבר קיים, ותוהים מה אני יכול להוסיף.
ההבדל הוא בגישה ובמטרה:
יועץ השקעות מתמקד בניהול הפורטפוליו הספציפי שלך בשוק ההון. רואה חשבון מתמקד בהתייעלות מיסויית ובדיווחים. יועץ פנסיוני מתמקד בתכנון הפנסיה שלך.
כל אחד מהם עושה עבודה מצוינת בתחום שלו, אבל הם בדרך כלל עובדים בנפרד, ובלי תמונה כוללת.
מה שאני מביא לשולחן הוא שילוב של כל אלה ועוד:
לדוגמה, רן הגיע אליי עם יועץ השקעות מצוין שהשיג לו תשואה של 7% בשנה. אחרי שעבדנו יחד, לא רק ששיפרנו את התשואה ל-12%, אלא גם הצלחנו לייצר עוד שני מקורות הכנסה שלא היו קיימים קודם. היועץ המקורי ממשיך לעבוד איתו, אבל כחלק ממערכת גדולה יותר.
זו שאלה מצוינת, במיוחד בעידן שבו הזמן הוא המשאב היקר ביותר שלנו.
אני מבין היטב את האתגר – גם לי יש קריירה תובענית, משפחה, ומחויבויות רבות. ובדיוק בגלל זה פיתחתי את “מודל המשקפת” כך שיהיה יעיל מבחינת זמן.
הנה החלוקה המציאותית:
החלק הראשון של החודשיים הראשונים מורכב ממס׳ פגישות ולאחר מכן פגישות תקופתיות וליווי אישי אם יש צורך.
חשוב לזכור: ההשקעה הזו בזמן היא מה שמאפשר לך לבנות את המערכת שבסופו של דבר תיתן לך הרבה יותר זמן וחופש.
לקוח שלי, מנכ”ל חברת הייטק, אמר לי פעם: “אני מעדיף להשקיע שעה בשבוע בלבנות עתיד כלכלי, מאשר לעבוד 60 שעות בשבוע עד גיל 67 רק כדי לשרוד.”
זו שאלה מצוינת, במיוחד בעידן שבו הזמן הוא המשאב היקר ביותר שלנו.
אני מבין היטב את האתגר – גם לי יש קריירה תובענית, משפחה, ומחויבויות רבות. ובדיוק בגלל זה פיתחתי את “מודל המשקפת” כך שיהיה יעיל מבחינת זמן.
הנה החלוקה המציאותית:
החלק הראשון של החודשיים הראשונים מורכב ממס׳ פגישות ולאחר מכן פגישות תקופתיות וליווי אישי אם יש צורך.
חשוב לזכור: ההשקעה הזו בזמן היא מה שמאפשר לך לבנות את המערכת שבסופו של דבר תיתן לך הרבה יותר זמן וחופש.
לקוח שלי, מנכ”ל חברת הייטק, אמר לי פעם: “אני מעדיף להשקיע שעה בשבוע בלבנות עתיד כלכלי, מאשר לעבוד 60 שעות בשבוע עד גיל 67 רק כדי לשרוד.”